וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד (שמות יט, טז)
בימי מגוריו ברוסיה, עצרו פעם אנשי הבולשת הרוסית את הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זי"ע, אשר טפלו עליו האשמות כאילו השתתף בפעילות חתרנית להפיל את השלטון ברוסיה.
במהלך אחת החקירות שהם חקרו אותו, הסתער פעם לעברו החוקר בשאגות איומות ובקולי קולות מבהילות. אולם רבי יחזקאל לא איבד את קור רוחו והקשיב לצעקותיו בשלוה גמורה. מנוחת הנפש שלו הוציאה את הרוסי מכליו והוא שאל: כיצד יתכן שהגערות שלי אינן מבהילות אותך? ענה לו רבי יחזקאל: כבר שמעתי קולות חזקים יותר מאלו… השתומם החוקר ושאל: אימתי? מי מהחוקרים נתן עליך בקולו יותר ממני? וכאן באה תשובתו המפתיעה: התכוונתי לקולות ששמעו אזנינו בהר סיני, קול ה' בכח, הקולות הרמים ההם משתיקים בקרבי כל קול אחר!…