תולדות רש"י

בס"ד

בצפונה של מדינת צרפת לא רחוק מדי מפריז, שוכנת העיר טרואה (Troyes) המכונה טרוייש בפי היהודים. בעיר העתיקה הזאת השוכנת לגדותיה של נהר הסיין, זרח ובקע אורו הגדול של רבינו שלמה יצחקי הידוע בכל קצוות תבל כרש"י עם תואר 'הקדוש' המוצמד תדיר לשמו.

בשיאה של התקופה המכונה בקרב העמים 'ימי הביניים' ואצל עם ישראל זכורה כזוהרם של ימי הראשונים, נולד רש"י הקדוש. תאריך לידתו לפני כאלף שנה בקירוב, משוערכת לשנת ד' אלפים ת"ת. 

בביתו של אביו, רבינו יצחקי המיוחס דור אחר דור לתנא רבי יוחנן הסנדלר ואמו מורתו, עלה ונתגדל העלם שלמה. אמנם בספרי קורות העתים לא נמצאו הרבה פרטים אודות ימי עלומיו של רש"י, אך לפי החוקרים למד בתחילה תורה מפי אביו, ובפירושו למסכת עבודת זרה (דף עה.) כותב רש"י: "לשון אבא מורי מנוחתו כבוד והוא נראה בעיני". 

כבר בגיל צעיר גלה הנער שלמה למרכזי התורה הגדולים של אשכנז וצרפת. רש"י בפירושיו מכנה אישים רבים בשם רבותיו, יש מהם שאכן יצק תורה ישירות על ידם ויש שרק למד מכתביהם או ששמע דברים בשמם. אך ידוע שקיבל תורה מפי גדולי תלמידיו של רבינו גרשום מאור הגולה בלות'יר, וורמייזא ומגנצא, אולם את עיקר תורתו קנה מרבו המובהק – רבי יעקב ב"ר יקר.

בהיותו כבן עשרים וחמש שנה, חזר רש"י לטרוייש מכורתו והחל להפיץ בה את תורתו. רש"י הקים ישיבה גדולה שהייתה לאבן שואבת לאלפים, תלמידים רבים מכל קצות אירופה – אשכנז, צרפת, אנגליה, איטליה, ספרד ומזרח אירופה; בבל – עיראק, סוריה ושכנותיה; ואף מארצות צפון אפריקה, נהרו אליה. 

על תלמידיו מאורי הדורות ובעלי התוספות, נמנים המובהקים והידועים: ר' שמחה ב"ר שמואל מויטרי בעל מחזור ויטרי,  ר' שמעיה, ר' יוסף קרא, ר' יצחק ב"ר אשר הלוי, האחים ר' נתן ור' מאיר המכירי ועוד מחתניו ונכדיו שיוזכרו לקמן. 

רש"י גם כיהן כרב ומורה הוראה לרבים בטרוייש. שאלות רבות נשלחו אל רש"י מכל תפוצות ישראל, מן הערים הקרובות ועד למדינות הרחוקות. ומצויים חילופי מכתבים ושותי"ם שנשתיירו ממנו, בנושאים רבים. כמו כן תיקן רש"י תקנות והנחיות לקהילות טרוייש ובנותיה, בעיקר בענייני מיסי העיר והנהגות הקהילה בענייני כספים.

על פי המסופר התפרנס רש"י מעיסוק במסחר כעסקי אביו, זאת עקב הקפדתו התקיפה שלא להתפרנס מהרבצת תורה או מעיסוקו כמורה הוראה ודאין בצורכי ציבור באמונה. רש"י ידע עוני ומחסור בימי חייו, כמו שכתב באחת מתשובותיו: "…חסר לחם…וריחיים על צווארי". בשנותיו האחרונות אף ידע הרבה חולי ומכאוב, אך כעומק הדלות ושפל המחסור כך גודל ההשפעה ורוחב היצירה.

חיבוריו הכבירים האירו את עולם התורה היהודי באור חדש ונהיר, פירושיו היו כמעיין מתפרץ של השגות התורה. מעת ששב לטרוייש ופנה להרביץ תורה ברבים, החל רש"י לכתוב את פירושיו על התורה ומסכתות הש"ס, שנפוצו עד מהרה בקונטרסים על פני כל הארצות. חיבוריו בכלל ופירושו על התורה בפרט, התפזרו בכל תפוצות הגולה ונתקבלו באהדה רבה בקרב חוגי הוגי המקרא והגמרא. 

רש"י כונה בהערצה "פרשנדתא" לאות הוקרה על תרומתו האדירה להבנת התורה

רש"י לא זכה לבנים, אך חתניו ונכדיו הלוא המה כאלף עדים מעידים על מורשתו וגדלותו. בשלושה בנות נתברך רש"י, הראשונה נישאה לר' יהודה בר נתן הריב"ן, השנייה שלא נודע לנו שם בעלה היא אמו של ר' שמעיה ואילו הבת השלישית נישאה לרבי מאיר מבעלי התוספות.

בניו של רבי מאיר הרי הם שלושת הרועים שדלו והשקו עדרים עדרים מתורת זקנם ותקעו את אבני היסוד לתוספות על הש"ס, רבינו שמואל הגדול הנודע כרשב"ם, אחריו רבינו יצחק הריב"ם ואחרון חביב רבינו יעקב הלוא הוא רבינו תם.

פרקי ימיו האחרונים של רש"י נמהלו במאורעות אימים, מסעות הצלב הרצחנים. שהחלו בשנת ד' תתנ"ו וגבו מעם ישראל מחירים כבדים. היגון הכבד נשזר כמה פעמים בתשובותיו ופירושיו של רש"י ואף בכמה פיוטי סליחות שהוא חיבר.

ביום המר והנמהר כ"ט תמוז לשנת ד' אלפים תתס"ה לפ"ג, שקעה שמשו של רש"י הקדוש בצהריים. הוא נטמן בבית הקברות היהודי בעיר הולדתו ומרכז פועלו טרוייש. 

ת.נצ.ב.ה