כאשר יתרו מייעץ למשה למנות דיינים הוא אומר לו בין השאר (שמות יח, כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.
הגמרא בפרק אלו-מציאות (בבא מציעא ל, ב) דורשת כל מילה בפסוק זה: 'והודעת להם' – זה בית חייהם [מפרש רש"י, ללמוד להם אומנות להתפרנס], 'את הדרך' – זו גמילות חסדים, 'ילכו' – זה ביקור חולים, 'בה' – זו קבורה.
הדברים צריכים ביאור, מה הקשר של כל עניינים אלו למינוי הדיינים והשופטים?
רעיון בעל מסר חשוב, כותב בעל בן-איש-חי בספרו 'בן יהוידע' (בבא מציעא, שם). כשראה יתרו שיש כל כך הרבה סכסוכי ממון בין היהודים, הוא חשש שגם הדיינים הרבים שיתמנו לא יספיקו עבורם, ולכן חקר מה הן הסיבות הגורמות למריבות, ומה הן הדרכים לגרום להפחית את כמויות הדיונים.
ואלו הן שלשת הסיבות:
א. יש אדם שאין לו עבודה והוא פשוט משועמם, כך שיש לו זמן פנוי לצאת למריבות, לפיכך יעץ יתרו 'והודעת להם – זה בית חייהם', שילמדו אומנות לפרנסה, ושוב לא יהיה להם זמן למריבות.
ב. יש שמי שבטבעו קמצן בממונו, ולכן ממהר לריב על כל פרוטה, לפיכך יעץ יתרו 'והודעת להם את הדרך זו גמילות חסדים' – ועל ידי החסדים יקנה בנפשו מידת הנדיבות והוותרנות, ויחדל מלריב על ממונו.
ג. יש מי שמייחס חשיבות רבה לכסף ואינו זוכר שהעולם הזה הוא עולם ארעי, ולכן ממהר לריב על ממונו, לפיכך יעץ יתרו 'ילכו – זה ביקור חולים, בה – זו קבורה', וכשיזכרו שיש בעולם חולים, יזכרו שכסף זה לא הכל, וכשיזכרו את יום הקבורה, יבינו שחבל לריב על כסף שהאדם אינו נוטל עמו לקבר.
אם ילמד אותם שלשה דברים אלו, שוב יתמעטו המריבות והדיינים וכך יספיקו הדיינים שימנה עבור עם רב.