פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, עֲשִׁירָה בַּשָּׁלָל רַב שֶׁל מִצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי, בְּרֻבָּם דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְתַשְׁלוּמֵי נְזָקִים, אַךְ לְצִדָּם עוֹד הֲלָכוֹת בְּמִגְוַן נוֹשְׂאִים. וּלְסִיּוּם – אַזְהָרוֹת לִקְרַאת הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְתֵאוּר הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי וְאַחֲרֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
נוֹשְׂאֵי הַפָּרָשָׁה:
הִלְכוֹת גַּנָּב \\ הִלְכוֹת עֲבָדִים \\ הִלְכוֹת רוֹצֵחַ \\ הִלְכוֹת מַכֶּה וּמַזִּיק \\ אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים \\ הִלְכוֹת דַּיָּנִים \\ מִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אָדָם לְמָקוֹם \\ שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים \\ הֲכָנָה לַכְּנִיסָה לָאָרֶץ \\ לִפְנֵי וְאַחֲרֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
| סיכום מחלוקת התנאים
אודות סדר ימי קבלת התורה כמובא בפירוש רש"י הק' בפרשתנו |
|
| לדעת רבי יוסי | לדעת חכמים |
| במשך ששה ימים
מיום א' – עד ו' בסיון: כיסה הענן את ההר ומראה כבוד ה' על ההר כאש אוכלת |
ו' בסיון:
יום קבלת התורה |
| ז' בסיון:
יום קבלת התורה ה' עשה למשה שביל להיכנס בענן, וביום זה, אף עלה משה להר ושהה שם ארבעים ימים ולילות |
במשך ששה ימים
מיום ז' – עד י"ב בסיון אחרי קבלת התורה: החלו 40 הימים והלילות, אך עדיין לא עלה משה להר, אלא הענן כסה אותו, כי היה טעון פרישה ששה ימים טרם כניסתו למחנה שכינה, ובראש ההר היה מראה כבוד ה' כאש אוכלת |
| ביום השביעי, י"ג בסיון:
עלה משה להר וקיבל את כל התורה עד סיום 40 ימים ולילות |
|
א. מוכן לאכילה
לאחר קבלת התורה אמר ה' למשה, שאין די ללמד לישראל כל הלכה כמה פעמים עד שיידעו לצטט אותה בעל פה, ללא הבנת הטעם והפירוש, אלא יגיש הדברים עד שיבינו את טעמיהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכילה.
ב. 24 שעות
עבד ושפחה עבריים, משתחררים לאחר שש שנות עבודה, או בשנת היובל. במידה והעבד מבקש להמשיך לעבוד, רוצעים את אוזנו והוא עובד עד היובל. אמה עבריה משתחררת כשהיא נערה.
אדון המכה עבדו הכנעני, והעבד מת לאחר 24 שעות, האדון פטור ממיתה. במידה והשחית האדון את אחד מאבריו, העבד משתחרר.
ג. השכם להורגו
מותר להרוג גנב במחתרת כשהוא בא בוודאות להרוג, כי הבא להרגך – השכם להורגו. הגנב משלם כפל, או ארבעה וחמשה אם טבח או מכר שור או שה. ואילו הגונב איש ומכרו, חייב מיתה.
ד. דמי אבטלה
גם נלמד בפרשה דין ההורג במזיד או בשגגה, ודין החובל בחברו, שעליו לשלם הוצאות הרפואה ודמי אבטלה, ולפעמים גם דמי נזק וצער.
ה. ארבעה אבות
ישנם ארבעה אבות נזיקין: א. שור תם ומועד שנגחו בהמה או אדם. ב. בעל חיים שהזיק בשן או ברגל. ג. היזק על ידי אש. ד. הפותח בור ברשות הרבים.
מבואר בפרשתנו גם חיוב התשלומים של ארבעה שומרים: א. שומר חינם. ב. שומר שכר. ג. שוכר. ד. שואל.
ו. בבית דין
מופיעות בפרשה הלכות רבות הנוגעות בבית דין, כגון: הכרעה על פי רוב; ערעור על פסק דין; האיסור לְזַכּוֹת עני שלא כהלכה; איסור שוחד; איסור לדיין לשמוע צד אחד שלא במעמד הצד השני; איסור להעיד שקר בבית דין.
כן נלמד את המצוה להלוות כסף לזקוק לכך, ואיסור הלוואה בריבית. חל איסור לגבות הלוואה בחוזקה ממי שאין לו לשלם, ויש להחזיר משכון כשהלווה זקוק לכך.
ז. מצוות ה'
הרבה מצוות שבין אדם לחברו מופיעות בפרשה, כגון: א. איסור לצער יתום ואלמנה וגר. ב. לשון הרע. ג. השבת בהמה שנאבדה. ד. מצות פריקת בהמה.
בנוסף, מופיעות בפרשה מצוות שבין אדם למקום, כגון: א. ביכורים. ב. איסור קללה כלפי שמים, וכלפי נשיא. ג. איסור הזכרת עבודה זרה. ד. איסור טריפה, ומצות השלכתה לכלב. ה. עונש למכשפים. ו. בשר בחלב. ז. פדיון הבן. ח. בכור בהמה. ט. הקרבת בהמה רק לאחר שמונה ימים. י. איסור לינת קרבן חוץ למזבח.
יא. שמירת שבת לעבדים ולבהמות. יב. שלש רגלים. יג. ביעור חמץ לפני הקרבת הפסח. יד. דיני שמיטה.
ח. מלאך מטטרו"ן
לקראת הכניסה לארץ, נאמר ליהודים שמאחר ויחטאו לא ילך ה' עמהם, אלא מלאך מטטרו"ן ילך לפניהם, ועליהם להיזהר לשמוע בקולו. אם כה יעשו, יברך ה' את לחמם ומימם, הם יהיה תמיד בריאים, וה' ירדוף את אויביהם. כן הצטוו לשבור את אלילי ומזבחות הגוים.
ט. 12 מזבחות
ביום ד' בסיון, לפני קבלת התורה, עלו אהרן ובניו להר, וכאשר נדב ואביהוא הסתכלו במראה כבוד ה', נגזרה עליהם מיתה. ביום ה' בסיון בנה משה 12 מזבחות, והבכורות הקריבו קרבנות. היהודים טבלו ונימולו, ומשה הזה עליהם דם קרבנות. כן הקריא משה באוזניהם את הספר שכתב אתמול מבראשית עד מתן תורה, וישראל ענו 'נעשה ונשמע'. אחר מתן תורה עלה משה להר למשך 40 יום לקבל התורה, והזקנים ואהרן וחור התמנו לשפוט את העם.
התורה וההפטרה:
השבת מוסיפים לקרוא את 'פרשת שקלים' אודות תרומת מחצית השקל למשכן, ולכן מפטירים בספר מלכים, שם מסופר שיהואש המלך תיקן שהכספים המובאים למקדש יהיו לכהנים, אך כיון שלא עשו את מלאכתם לתקן את בדק הבית, העמיד במקדש תיבה, וכל הכסף שהובא למקדש הוכנס לתוכה לטובת בדק הבית.