בפרשת השבוע נאמר (שמות לט, כה) וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים, בתרגום אונקלוס כאן מבואר שהכניסו את הפעמון לתוך הרימון, כלומר שהרימון היה כמו כיס מבד ובתוכו הכניסו פעמון, ויש לשאול שלכאורה יש כאן סתירה, שהרי בפרשת תצוה (כח, לג) מבואר בתרגום שהפעמונים היו 'בין הרימונים', ולא בתוכם.
שאלה נוספת: בתרגום יונתן בן עוזיאל שם בפרשת תצוה כתב שהיו 71 פעמונים, וכאן כתב שהיו 72 פעמונים, כיצד ניתן ליישב סתירה זו.
רעיון גאוני ונפלא כותב מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א בספרו בד קודש: הציווי של פרשת תצווה נאמר לפני חטא העגל, ושם אכן היה הציווי לעשות פעמון בין הרימונים, ולא הסתירו את פעמוני הזהב, ומאחר והיו הפעמונים בין הרימונים היו בסך הכל 71 פעמונים, ולעומת זאת 72 רימונים, כדי שהרימונים יהיו יותר מהפעמונים. אבל פרשת פקודי היה אחרי חטא העגל, ושוב לא היה אפשר לעשות את הפעמונים, שהיו מזהב, תולים בגלוי, שהרי כידוע 'אין קטגור נעשה סנגור', והזהב מזכיר את חטא העגל, לפיכך הטמינו את הפעמונים בתוך הרימונים שיהיו בהסתר, ומאחר והיו 72 רימונים בהכרח עשו גם 72 פעמונים.
ודברי פי חכם חן!