בפרשת השבוע אנו לומדים על מכת ערוב. חידוש נפלא מובא בספרים בשם כמה מהמפרשים [יש מביאים זאת בשם הגר"א (דברי אליהו וארא), ויש מביאים כך בשם הרה"ק רבי שמשון מאוסטרופלא זי"ע (ניצוצי שמשון), ויש מביאים בשם הרבי ר' העשיל מקראקא זי"ע, וכן כתב בפנים יפות]. על הכתוב (שמות ח, יז) ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה.
מה הכוונה 'והאדמה אשר הם עליה?', אלא, הם מבארים, על פי הנזכר במשניות מסכת כלאים (ח, ה) שיש חיה הנקראת 'אדני השדה', ובירושלמי מבואר שאותה חיה גדלה בהר, וחבל יוצא מטיבורו ומחבר אותה לארץ ודרך אותו חבל היא יונקת חיות, ואם נפסק החבל היא מתה.
איך הגיעה חיה זו למצרים במכת ערוב? והרי היא מחוברת לאדמה בחבל, ואם מנתקים את החבל היא מתה. לכך אמר הכתוב 'וגם האדמה אשר הם עליה' כלומר שהחיה הזאת הגיעה למצרים יחד עם האדמה אשר היא מחוברת אליה.
שמה 'ידוע' והורגת כל המתקרב אליה
הרא"ש בפירושו על משניות כלאיים מרחיב ומגלה פרטים מרתקים אודות חיה זו, וז"ל: "וה"ר מאיר בר קלונימוס משפיר"א היה אומר, דחיה היא ששמה 'ידוע', והוא 'ידעוני' דקרא, ועצם שלה עושה כשפים, וכמין חבל גדול יוצא משורש הארץ, שבו גדל אותה חיה ששמה 'ידוע', כעין שורש הקישואים והדלועים שיוצאים כמין שריגים גדולים, וה'ידוע' מחובר בטיבורו באותו חבל, וצורתו כצורת אדם בפנים וגוף וידים ורגלים, וכמלא החבל רועה סביבותיה, ואין כל בריה רשאה לקרב אליה כי היא הורגת וטורפת הכל, וכשרוצים לקחתה מורים בחיצים בחבל עד שנפסק והיא מתה מיד" עכ"ל [והובא בברטנורא].
צומח חי מדבר
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל בספרו אגרות וכתבים (סימם קסח) מביא דבר פלא המובא במדרש (נדפס במבוא למדרש תנחומא בראשית מהדורת בובר) מעשה בזקן אחד שנתארח בבית חסיד, לצהריים אמרה לו אשת בעל הבית לבעלה: מה נאכל הלילה לכבוד האורח? והוא ענה: נאכל את האדם הנמצא אצלינו! הוא נחרד לשמוע שהם אוכלי אדם, שחק בעל הבית ואמר לו: במקומנו מין ירק הוא זה, הנקרא אדני השדה, יוצא מן האדמה כשאר עשב, והוא בדמות אדם, ונשרש בארץ.
האם חיה זו הגיעה לתיבת נח?
בספר ליקוטי יהודה (פרשת נח) מביא שזקנו בעל אמרי אמת מגור זי"ע הסתפק האם חיה זו הנקראת אדני השדה הגיעה לתיבת נח יחד עם כל החיות, כיון שהיא מחוברת לאדמה, ואולי רק החיות שאינן מחוברות לאדמה הגיעו. [גם בספר 'דרושים ולקחי מוסר' מתלמיד מהר"מ בנעט זצ"ל [נדפס מכתב יד בשנת תשס"ב] (פרשת נח אות י) הסתפק בזה, וכתב שמסתבר שלא נכנס לתיבה והוא נכחד במבול, אלא שאחרי המבול חזר וצמח מחדש מן האדמה כמו שכל האילנות חזרו וצמחו
אולם בספר מטה משה (שפיוואק) [פרשת נח] נקט בפשיטות שנח הכניס לתיבה גם את אדני השדה וכן כתב בטעמא דקרא.
שמונה חקירות:
בגאונותו העיר שם מרן הגר"ח זצוק"ל כמה הערות וחקירות על המדרש:
- מבואר במדרש שחיה זו הצומחת מן האדמה היתה נחשבת אצלם כירק עד שהיו אוכלים אותו, ומצד שני במסכת כלאיים מבואר שהוא מין חיה ומטמא באהל, ואיך אוכלים אותה והרי אין היא חיה כשרה?
- יש לעיין אם חיה-ירק זה חייב במעשר כשאוכלים אותה?
- יש לעיין איך אפשר לשוחטו, והרי היא מתה רק בחיתוך החבל המחובר בטבור לאדמה, וזה אינה שחיטה?
- איזה ברכה מברכים כשאוכלים אותה, שהכל או בורא פרי האדמה?
- האם חלבו ודמו אסורים באכילה?
- אם ירק-חיה-אדם זו נקנה בעבד עברי, והאם חייב במצוות?
- אם הוא ירק, יש לחקור האם מותר לזרוע גפן סמוך לחיה זו?
- האם המשקים היוצאים מגופו מחמיצים ואם מכשירים לקבל טומאה.