בתחילת פרשת חיי-שרה אנו לומדים על רכישת מערת המכפלה וקבורת שרה בתוכה, בסוף הפרשה מסופר גם על קבורתו של אברהם אבינו במערה זו. רש"י אף מסביר מדוע נקראת חברון בשם 'קרית ארבע' – על שם ארבעה זוגות שנקברו שם איש ואשתו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה".
אולמות התפילה
במבנה שעל מערת המכפלה קיימים במאות השנים האחרונות אולמות נפרדים המשמשים כאוהלי-זכרון, לזיכרון אבות העולם. ב'אולם אברהם' יש מצבות לזכרון אברהם ושרה, ב'אולם יצחק' יש מצבות לזכרון יצחק ורבקה, ב'אולם יעקב' יש מצבות לזכרון יעקב ולאה', (שם בחדר סמוך יש מצבה המיוחסת לראשו של עשיו, שגם נטמן במערת המכפלה). למצבות אלו אין משמעות אמיתית, מחמת שאינם בנויים ממש על קברי האבות והאימהות, אלא כאמור הם מצבות זכרון בעלמא.
על הסדר הנכון בו נקברו האבות במערת המכפלה אנו מוצאים מחלוקת מרתקת ומופלאה עד מאד.
מימין לשמאל, זה לצד זה
תיאור מפורט על סדר קבורת האבות במערת המכפלה אנו מוצאים בזוהר הקדוש פרשת שלח (דף קסד, א) וז"ל: "בראשונה מתה חוה, וקברו אותה במערת המכפלה בצד ימין של המערה, במרחק מה מהכותל כשיעור רוחב קבר [כיון שבמרחב זה היה עתיד אדם הראשון להיקבר]. אחר כך מת אדם הראשון ונקבר סמוך לחוה, אצל הכותל הימיני של המערה. אחר כך מתה שרה והיא נקברה סמוכה לחוה, ואחר כך מת אברהם ונקבר סמוך לשרה. כשמת יצחק נקבר סמוך לאברהם אביו, ורבקה נקברה סמוכה ליצחק. אחר כך מתה לאה ונקברה סמוכה לרבקה. וכשמת יעקב נקבר סמוך ללאה.
כלל הדברים: סדר הקבורה היה מימין לשמאל, איש ואשתו יחדיו, כאשר הנשים סמוכות לנשים, והאנשים סמוכים לאנשים, והראשון מצד ימין היה אדם הראשון, והאחרון מצד שמאל היה יעקב אבינו.
עדות השד"ר מארץ ישראל
בפירוש מראה פנים (ירושלמי תענית ד, ב) כותב שכשהיה באיטליא שמע מפי השד"ר מארץ ישראל חכם רבי יצחק זאבי, שבילדותו כשהיה בן שבע או בן שמונה נכנס בחצר שעל המערה, וראה שם שכתוב על הכיפה שעל המערה שאכן כך הוא סדר הקבורה כדברי הזוהר.
התיאור בספרו של שלמה המלך
בהמשך מובא שם בזוהר הקדוש דעה אחרת, שבספרו של שלמה המלך מבואר סדר קבורת האבות בסדר אחר – וכותב הזוהר שסדר זה הוא הסדר האמיתי והנכון – וכך מבואר שם, בצד ימין של המערה נקברו אדם וחוה, וסמוך להם שרה ואברהם [ושרה סמוכה לחוה]. ואילו רבקה ויצחק נקברו בצד שמאל של המערה, בקו ישר מול הקבר של אברהם ושרה. ולעומתם יעקב ולאה נקברו משוך לצד קידמת המערה – באמצעיתו – כך שנוצרה צורת סֶגו"ל. כשיעקב קבור מול קברו של אברהם, ולאה קבורה מול הקבר של רבקה.
דעת הירושלמי
דעה שלישית בסדר הקבורה, מובאת בירושלמי (תענית ד, ב) 'אבות – דרך הֵסֶב הן קבורין", וכוונת הדברים, שבגמרא (ברכות מו, ב) מובא שבשנים קדמוניות נהגו לאכול כשהם מסובין על מיטות, כל סועד על מיטה לעצמו. וקבעו חז"ל את סדר הישיבה בסעודה כדי לחלוק כבוד לגדולים שבסעודה, כך שבזמן שהן שלש מטות, הגדול מסב במיטה האמצעית, והשני לו בחשיבות – מסב לימינו, במיטה שלצד מראשותיו של הגדול, והשלישי בחשיבות – מסב לשמאלו במיטה, שליד רגלי הגדול.
בסדר זה גם היו קבורים האבות: שאברהם אבינו הגדול שבכולם – קבור באמצע, ויצחק אבינו, השני בגדולתו – קבור בימין אברהם, ואילו יעקב קבור לצד שמאל של אברהם.
יצויין שסדר האולמות כיום במערת המכפלה מתאימה לסדר זה, יצחק בימין, ובאמצע אברהם, ויעקב לשמאלו.
הוציאו את יצחק מהקבר!
אמנם הדברים תמוהים: שהרי מבואר בגמרא שם שבמקרה שיש בסעודה רק שני בני אדם, משתנה הדין, ואין השני מסב לצד ימינו של הגדול, אלא השני מסב בצד שמאל, למרגלותיו של הגדול, ומעתה הרי זו תמיהה גדולה, כי בשעה שמת יצחק אבינו [ויעקב אבינו עדיין חי] לא היו שם במערה כי אם שני קברים: האחד של אברהם, והקבר השני של יצחק שהלכו עכשיו לקברו, והיו צריכים לקבור את יצחק לצד שמאל של אברהם אבינו, בהתאם להלכות סעודה.
לנוכח קושיא זו כתב הגאון מראגטשוב זצ"ל חידוש עצום (צפנת פענח בראשית נ, יד), שמתחילה כשמת יצחק אבינו נקבר לשמאלו של אברהם אביו, אלא שכעבור עשרות שנים כשמת יעקב, ועלו לקבור את יעקב במערת המכפלה, הלכו השבטים והוציאו את זקנם יצחק מקברו אשר בשמאלו של אברהם, והעבירו אותו לקבר חדש בימין אברהם, ואילו את יעקב טמנו בקבר הישן של יצחק שבשמאלו של אברהם, עכ"ד. (ועי' כעין זה מו"ק כה, א).