ברכות יעקב אבינו באחרית ימיו

פרשת ויחי, הנועלת את חומש בראשית, עוסקת באחרית ימיו של יעקב, כשהוא מברך את בני יוסף, וכן מברך את בניו ומגלה להם עתידות, אחר כך הוא נאסף אל עמו, ובניו מעלים אותו לקבורה במערת המכפלה.

נושאי הפרשה:

בקשת יעקב להיקבר בארץ // ברכת מנשה ואפרים // מתנת שכם ליוסף // תוכחה לראובן שמעון ולוי // ברכות לשבטים וגילוי עתידות // מיתת יעקב  וקבורתו // פיוס יוסף לאחיו // צוואת ומיתת יוסף.

רשימת המשתתפים 

בהלווייתו של יעקב ממצרים לארץ ישראל

כפי שהוזכרו בפרשתנו 

א. יוסף. ב. בית יוסף, דהיינו אשתו אסנת, ובניו ועבדיו ושפחותיו (רבנו בחיי). ג. כל אחי יוסף. ד. כל משפחת יעקב, כולל בני בניו. ה. עבדי פרעה. ו. זקני ביתו של פרעה. ז. כל זקני ארץ מצרים. ח. רכבים. ט. פרשים. י. מלכי כנען אשר תלו כתריהם בארונו של יעקב.

א. \\ גלגול מחילות

בהתקרב יום מותו, קרא יעקב ליוסף וביקשו להישבע שיקברנו במערת המכפלה ולא במצרים, כדי שהמצריים לא יעשו אותו אליל אחרי מותו, וכדי שהכינים לא ירחשו תחתיו במכת כינים, וכדי שלא יצטרך לקום בתחיית המתים בגלגול מחילות כדרך הנקברים בחו"ל. 

יוסף נשבע שאכן יעשה כך, ואחרי כן השתחווה יעקב לצד ראש המיטה, משום שהשכינה שורה לצד ראש החולה.

ב. \\ שטר אירוסין

אפרים היה רגיל ללמוד אצל יעקב זקנו בארץ גושן, וכאשר נחלה יעקב, הוא הלך לבית יוסף להודיע שיעקב חולה.

לקח יוסף עמו את שני בניו, מנשה ואפרים, ובא אל יעקב אביו במטרה שיברכם לפני מותו. יעקב הודיע ליוסף ששבטו יתחלק לשני שבטים – מנשה ואפרים. יעקב גם מתנצל ליוסף על קבורת רחל בדרך, כדי שתתפלל על בניה בגלות. 

כשרוצה יעקב לברך את מנשה ואפרים, הסתלקה ממנו השכינה בגלל שייצאו מהם רשעים, והשכינה חזרה לאחר שיוסף הראה שטר אירוסין וכתובה וביקש רחמים שתחזור השכינה.

ג. \\ שמש בגבעון

יוסף מעמיד את מנשה לימין יעקב ואפרים לשמאלו, אך יעקב למרות שראייתו נחלשה, הופך את ידיו ומניח את ימינו על אפרים ושמאלו על מנשה, בנימוק שמאפרים הקטן ייצא יהושע בן נון שילמד תורה לישראל ויעמיד שמש בגבעון וירח בעמק איילון. 

יעקב מברכם שהמלאך יברך אותם שילכו בדרך אבות, ויתרבו כדגים ולא תשלוט עליהם עין הרע. כן העניק ליוסף את העיר שכם.

ד. \\ תוכחות וברכות

לפני מותו רצה יעקב לגלות לבניו את הקץ, אך כשנסתלקה ממנו שכינה, אמר דברים אחרים. תחילה הוכיח את ראובן שמעון ולוי, ואחר כך בירך וגילה עתידות לכל אחד מבניו. 

יהודה – במלוכה ובשפע יין בארצו. זבולון – בהצלחה במסחר ובסיוע לאחיו יששכר. יששכר – בנשיאת עול התורה וההוראה. דן – בנקמת שמשון הגיבור בפלישתים. גד – שאנשיו ישובו בשלום ממלחמת כיבוש הארץ. אשר – בשפע שֶמֶן בארצו. נפתלי – בשבח פירות ארצו, שאנשיו ילחמו בסיסרא, והוא יביא השטר של מכירת מערת המכפלה. יוסף – הזכיר זכותו ששמר על רחל שעשיו לא יסתכל בה, ועמד בנסיון אשת פוטיפר, וכן הזכיר הרדיפות שהוא עבר, עד שזכה לברכת חן ולהיות מושל במצרים ולפרנס את משפחתו, יעקב מברכו בברכות שמים ותהום, ומוסר לו את הברכות שהוא התברך. בנימין – ששאול המלך ינצח את אויביו. 

כן הוסיף יעקב ברכה כללית לכל הבנים כולל אלו שלא התברכו בפרטיות.

ה. \\ זקני מצרים

אחרי שיעקב נפטר, מצווה יוסף לרופאים לחנוט אותו 40 יום, במהלכם בוכים המצריים עליו, ואחר כך ממשיכים לבכות עוד 30 יום. 

כשקיבל יוסף רשות מפרעה. הוא יוצא ממצרים לקבור את יעקב, בליווי מחנה ענק של מלווים. את המיטה נשאו רק בני יעקב ולא נכדיו, לבד ממנשה ואפרים. בדרך הם עוצרים ב'גורן האטד', שם עורכים מספד ומתאבלים שבעה ימים, כשמלכי כנען מניחים כתריהם על ארון יעקב. 

ו. \\ הכל לטובה

בחזרתם למצרים, הפסיק יוסף להזמין את האחים לסעוד אצלו. הם חוששים מנקמתו, ושולחים את בני בלהה לומר ליוסף בשם יעקב שימחל  לאחיו, ויוסף מרגיע אותם שהכל היה מאת ה' לטובה. 

ז. \\ בני נכדים

יוסף זכה לראות במצרים דור רביעי, ולפני מותו הודיע לאחיו שאלקים יזכור אותם להוציאם ממצרים ולהביאם לארץ כנען, ומבקש שישבעו לו שיקברו את עצמותיו בארץ. יוסף מת בן 110 שנים, ואחרי שחנטו אותו הניחוהו בארון.