'תרגום אונקלוס' מלווה אותנו מדי שבוע בעת לימוד 'שנים מקרא ואחד תרגום'. גם רש"י במרחבי פירושו מסתייע יותר משלש מאות וחמישים פעמים(!) בתרגום אונקלוס, כשהוא מציין: 'כתרגומו', או 'ואונקלוס תרגם'.
להלן נבקש להחכים ולדעת, האומנם אונקלוס הגר חיבר מעצמו את כל התרגום, או שמא יש לתרגום זה מקור אחר. וגם: מי הוא אותו אונקלוס הגר?
התרגום שנשכח
הגמרא במסכת מגילה (ג, א) אומרת: 'תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע'. שואלת הגמרא: הרי כשחזרו מהגולה כבר בימי עזרא הסופר, נאמר (נחמיה ח, ח) ויקראו בספר תורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא, ודרשו חכמים 'מפורש – זה תרגום' וכו', הרי שכבר בימי עזרא היה התרגום, ואונקלוס חי בדור מאוחר יותר. מתרצת הגמרא: אכן התרגום כבר היה בימי עזרא הסופר, אלא שבמרוצת השנים השתכח התרגום, ואונקלוס חזר וייסד את התרגום הנשכח.
מפיהם או לפניהם
כאן בגמרא נאמר שאונקלוס חזר וייסד את התרגום 'מפי רבי אליעזר ורבי יהושע', אולם בירושלמי (מגילה א, ט) הנוסח הוא להיפך: 'תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו, ע"כ. כלומר, הוא לימד את התרגום לפניהם, ולא למד מפיהם [וראה להלן האם עקילס הוא אונקלוס].
התרגום – בסיני ניתן!
למדנו אם כן, שהתרגום היה קיים בימי עזרא, אבל את המקור לתרגום אנו מגלים בדברי רש"י במסכת קידושין (מט, א) הכותב: 'ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף, שהרי בסיני ניתן, אלא שנשתכח וחזר ויסדו', ע"כ. חידוש גדול חידש כאן רש"י, שתרגום אונקלוס המצוי בידינו כבר ניתן למשה בסיני!
הפירוש או המילים?
על פי פשוטו תמוה, לאיזה צורך ניתן התרגום הארמי בסיני, כאשר העם היוצא ממצרים אינו דובר כלל ארמית, שכן בצאת ישראל ממצרים דיברו לשון הקודש, ואולי הכירו גם מצרית, אך לא ארמית. ואף אם נאמר שהם ידעו גם ארמית, אבל בוודאי שזו לא היתה השפה שלהם.
לכן, מחדש הגאון מהר"ץ חיות זצ"ל בספרו 'אגרת ביקורת', שהתרגום אינו תרגום מילולי בעלמא, אלא כידוע הוא מהווה "פירוש" של התורה, עם הרבה הוספות והלכות וחידושים המופיעים רק בתרגום. מעתה יש לומר, שרק הפירושים שבתרגום ניתנו בסיני, והם ניתנו בשעתו בלשון הקודש, ורק בהמשך בימי עזרא הוא תרגם את הדברים לארמית שהיתה השפה המדוברת אז בקרב העם. את הקביעה הזאת מבסס מהר"ץ חיות על עוד כמה הוכחות.
אולם, מהר"ץ חיות מציין, שלכאורה אותם פוסקים שכתבו (ראה בית יוסף או"ח סי' רפ"ה) שיש לומר דווקא שנים מקרא ואחד תרגום [ולא פירוש רש"י], משום שהתרגום ניתן בסיני, סוברים שכל התרגום כולו ניתן בסיני בלשון ארמית, ולא רק הפירושים והביאורים שבתוכו [אך ניתן לדחות ראיה זו, ואכמ"ל].
לעומת זאת, המהרש"א במסכת מגילה (שם) כותב להיפך מקביעתו של מהר"ץ חיות, ולדבריו בסיני ניתן כל התרגום בלשון ארמית כפי שהוא מצוי בימינו.
אונקלוס הוא עקילס?
לזהותו של אונקלוס הגר קיימת חוסר בהירות, האם מדובר ב'עקילס הגר', או שמא מדובר בשני אנשים נפרדים.
מצד אחד, אותם סיפורים המובאים בתלמוד בבלי ובתוספתא על אונקלוס הגר, מופיעים במקורות אחרים על עקילס הגר, כמו למשל המובא בגמרא (ע"ז יא, א) שאונקלוס שרף שבעים מנה במיתת רבן גמליאל, מובא במסכת שמחות (ח, ו) על עקילס הגר. ועוד דוגמאות המוכיחות בבירור שמדובר באיש אחד, שיש שקראו לו עקילס ויש שכינו אותו אונקלוס.
כך אכן נקט בקרבן העדה על הירושלמי (שבת ו, ד) שאונקלוס היינו עקילס, וכך הסכים הג"ר נתן אדלר רבה של לונדון בהקדמתו לחומש 'נתינה לגר', וכן נקטו עוד הרבה אחרונים בפשטות.
שני אנשים
מנגד, כמה מגדולי המפרשים נקטו שאונקלוס אינו עקילס הגר, ומדובר בשני אנשים נפרדים. כך כתב ביפה תואר על המדרש רבה (ב"ר צג, ג), ומהר"ם חאגיז בשו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' קע), ומהרז"ו במדרש איכה (א, א ד"ה אפקלטורין) ומהר"ץ חיות בספרו אגרת ביקורת, ועוד.
קביעה זו מבוססת בין השאר על ההוכחות הבאות: א. בזוהר הק' (ח"ג עג.) מובא שהלל ושמאי לימדו תורה ל'אונקלוס', והרי הלל ושמאי היו מאה שנה לפני החורבן, ואילו עקילס היה עשרות שנים לאחר החורבן. ב. תרגום אונקלוס הוא בארמית, ובירושלמי בכמה מקומות מוזכרים כמה מילים מתוך תרגום עקילס, ומילים אלו הם ביוונית! ג. תרגום אונקלוס הוא רק על התורה, ובירושלמי מובאים ציטוטים מתרגום עקילס גם על הנ"ך.
אולם רבי נתן אדלר בהקדמה לספרו 'נתינה לגר', מיישב חלק מהקושיות, וכותב שאונקלוס חיבר שתי מהדורות לתרגום, תחילה חיבר תרגום ארמית רק לתורה, ואחר כך עוד תרגום ביוונית גם על נ"ך.