וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ (שמות ח, ב) צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָהּ וְהִיא מַתֶּזֶת נְחִילִים נְחִילִים (רש"י).
את זו דרש הגאון רבי יעקב קאפיל רייך זצ"ל, רבה של בודאפעסט: לוּ השכילו המצרים לא לנגוע בצפרדע הראשונה ולא היו מכים אותה, לא היו יוצאים ממנה נחילים-נחילים. הדבר בא ללמדנו, כי כך היא דרכה של מחלוקת, מחרחר ריב אחד מתחיל לקרקר ולהתחצף נגד העומד בראש, ואם הוא חכם ובעל תבונה, הוא נותן לו לקרקר, לא מגיב ולא מכה בו, והצפרדע הבודד הזה נשאר לבדו, ולבסוף הוא נלאה מלקרקר ונאלם דום… אבל יש כאלו שכאשר צפרדע אחת מתחילה לקרקר נגדם, חושבים הם שמצווה להכות בה, ומה התוצאה? – יוצאים ממנה נחילים נחילים… כמה קהילות נהרסו עקב צפרדע אחת שהתחילה לקרקר ולא ידעו להתעלם ממנה…