בס"ד
רש"י על הש"ס
אדם כי ינסה לחקור בעין בוחנת ולתאר בעט את החיבורים הנוספים שרש"י הק' הותיר אחריו ברכה במצטרף לפירושו על התורה, ייגע מיד בפירושו על הגמרא, הפירוש הערוך כשמלה על רוב כרכי התלמוד שלנו. החיבור המונומנטלי שהעניק לנו הצצה ומרחב ליד ורגל לעסוק בדבריהם של אמוראי בבל.
אי אפשר לדמיין את לימוד הגמרא ללא שפירוש רש"י יהיה צמוד אליה. נכון יהיה לומר שבלעדיה היינו ממש מגששים כעיוורים בצהרים מול אפלת השקלא וטריא. פירוש רש"י נחוץ להבנת כל מילה ושורה, וכמובן גם כדי להשיג את מהלך כל הסוגיה.
הפירוש הצח והבהיר נותן לרוב מענה עוד בטרם נשאלה השאלה. אם זה בפירוש נכון של המילה, בדיוק הכוונה של האמורא, וכן בהבאת הרחבה ממקום אחר בים התלמוד. או שמא דרך ציון הסיפא של המשנה, הסברת כל דבר מוקשה ותרגום ללע"ז של מונח לא מובן לקורא.
ר' מנחם בן זרח, בעל ה'צידה לדרך' מגדולי הראשונים, כבר כתב: "וקודם זמן רבנו שלמה התייר הגדול מעיר טרוייש היו לומדים בפירושי רגמ׳׳ה והיו ארוכים מאוד, ושרתה רוח הקודש על רבנו שלמה וגברה ידו בתלמוד, וחיבר פירושים על הבבלי בלשון צח וקצר אשר לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד, ואלמלא הוא נשתכחה דרך התלמוד הבבלי מישראל".
מחזיק אחריו רבנו הריב"ש בדברי שבח: "המאור הגדול רבנו שלמה גלה עמוקות התלמוד מני חושך, לא עממוהו כל סתום, ובזולת פירושו היה [התלמוד] כדברי הספר החתום. מצרפת תצא תורה ודבר ה׳ מאשכנז".
לפני שבא לאור העולם פירושו של רש"י על הש"ס היה התלמוד שמור כבערוגה רק לתלמידי חכמים מובהקים ולמדנים מופלגים, אך עבור רוב העם הוא כמעט ולא היה ניתן להשגה. לכן מציינים הראשונים שרש"י פתח את דלתות שערי ארמון הגמרא אף בעבור פשוטי העם ממוצעי הידע וההשגה. בזכותו הם גילו את המפתח לערוגה השמורה, ואת המדריך הצמוד שיגלה להם את השבילים החבויים שלה.
מאורי הדורות אף מזכירים, שאילולא פירוש רש"י לא היה התלמוד בבלי זוכה לעדנה כל־כך גדולה ולהפוך לספר היסוד שבה הוגים ללא הפסקה דורי דורות של יהודים, זקנים עם נערים, עד שכיום לא ניתן לדמיין מציאות חיים ללא דף גמרא. ולראיה התלמוד הירושלמי, שעד לשנים האחרונות ממש נותר כנחלתם הבלעדית של תלמידי החכמים הגדולים.
רש"י כתב את פירושיו על גבי קונטרסים, כפי שמצוי בלשון בעלי התוספות: "פירש הקונטרס". בדברי התוספות אף מוזכרים שהיו לפירוש רש"י מספר מהדורות, שרש"י שכתב לפעמים את פירושיו ושינה עוד בחיים חיותו את הגרסאות לדבריו. החיד"א כותב, שלקונטרסים של רש"י היו שלוש מהדורות, ומה שמצוי בידינו כיום היא המהדורה האחרונה.
במסכתות אחדות נכרכו בדפוסים פירושים המיוחסים לאחרים במקום המיועד לפירוש רש"י. במסכת בבא בתרא דף כט. נכתב: "עד כאן פירוש רש״י זצ״ל, מכאן ואילך פירוש רבנו שמואל ב״ר מאיר". דהיינו, שהפירוש על שאר מסכת בבא בתרא אינו של רש"י אלא מפרי עטו של נכדו, רבנו הרשב"ם.
כמו כן, במסכת מכות בדף יט: כתוב, שרש"י הק' נפטר מן העולם עוד בטרם זכה להשלים את מלאכתו. וזה הלשון הנורא המובא שם: "רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה לא פירש יותר, מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן".
פולמוסים רבים התקיימו בספרים אודות חלקים נוספים הידועים לנו כפירוש רש"י, אם אכן הם אותנטיים ומתייחסים אחריו.
תשובות רש"י
כפי שהזכרנו בפרקי תולדותיו של רש"י, הרי שמלבד היותו פרשנדתא – גדול מפרשי התורה – הוא כיהן גם כרב והורה הוראות לרבים. רש"י השיב תשובות לשאלות שבאו מקרוב ומרחוק, והן נרשמו על־ידי גדולי תלמידיו.
הטור כבר מביא את ספר 'הפרדס' לרש"י, המובא גם אצל הראשונים כמו הגהות מיימוני, 'שבלי הלקט' ומהר"מ מרוטנבורג ועוד. יש בידינו ספר תשובות לרש"י שמכונה בשם 'הפרדס' ונדפס לראשונה בקושטאנדינה בשנת תקס"ז, אך החוקרים מציינים שחסר בו הרבה מכתב היד המקורי שהיה בפני הראשונים. החיד"א בשם הגדולים מזכיר, שיש בידו ספר על קלף בכתב־יד "ואומרים שהוא ספר הפרדס לרש"י" – כנראה שהוא החיבור השלם של הספר שהיה למראה עיני הראשונים ואבד.
כמו כן מובאות תשובותיו של רש"י בספרים: 'מחזור ויטרי' לתלמידו הגדול ר' שמואל ב"ר שמחה מויטרי, 'ליקוטי הפרדס', ספר 'האורה', 'איסור והיתר', בסידור רש"י (המיוחס לרש"י עצמו) ועוד.
סליחות רש"י
מלבד ספרי הפירושים והתשובות נותרו לנו מרש"י אף מספר סליחות ופיוטים. הם מיוסדים על צרות כלל ישראל והציפיה לביאת גואל, ויש שמצאו בהם רמזים למאורעות היסטוריים כמו מסע הצלב הראשון.
על הסליחות שחוברו בידי רש"י נמנים: אדני אלהי הצבאות; אז טרם נמתחו; אך לאלהים נפשי דומי; אפן אחד בארץ; אפך השב; תורה התמימה; תפלה לקדמך – כששתי הסליחות הראשונות אף נהגות בנוסחאות התפילה שלנו.
בסדר הדורות מובא, שתקופה אחת מחייו גלה רש"י לאחת מערי ספרד, שם התאכסן אצל פרנס העיר ולכבודו חיבר ספר וכינהו בשם 'הפרנס'. אין פרטים אודות ספר זה.