כאשר המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, הם אמרו בין הדברים (במדבר יג, כח) וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד. רש"י מבאר: 'בצורות – לשון חוזק. ותרגומו, כריכן, לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי כריך עגול'.
פליאה עצומה! הרי מטרת המרגלים היתה להכניס פחד וייאוש, ומה התכוונו בכך שסיפרו שהערים הן עגולות, וכי מה איכפת להם לישראל אם הערים עגולות או מרובעות, או כל צורה אחרת?!
ביאור גאוני, מתוק מדבש, אמרו כמה מגאוני הדורות שהתנבאו בסגנון אחד, הלא המה הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע; הגה"ק רבי זלמן מווילנא זי"ע; והגה"ק מטשעבין זי"ע:
בפרשת מצורע, על הפסוק (ויקרא יד, לד) כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, כותב רש"י: 'בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן'.
אולם, אומרת המשנה במסכת נגעים (יב, א) שרק בית מרובע מיטמא בנגעים, אבל בית עגול אינו מיטמא. אם כן, מובנת היטב כוונת המרגלים. הם התכוונו לומר לישראל: אל תחשבו שלמרות כל הקושי שיש בכניסה לארץ, לכל הפחות מתן שכרה בצידה, שתמצאו מטמונית בקירות הבית כשיהיו נגעים בבתים, אלא דעו לכם שכל הבתים שם בנויים בצורה עגולה, והרי בבתים אלו אין אפשרות של טומאת נגעי בתים, כך שבטלה גם התקווה למצוא מטמוניות בקירות…