מה ההבדל בין מגבעת למצנפת?

הידעת? הכובע שחבש הכהן על ראשו היה בד ארוך באורך כ-8 מטר שהכהן כרך כל יום סביב לראשו | וגם: היתכן שאמצע ראשו של הכהן הגדול היה מגולה?

"את המגבעת של הכהן הדיוט קשרו ברצועה תחת הסנטר, ואילו את המצנפת של הכהן גדול לא קשרו "

בפרשת פקודי, בתוך הפסוקים המלמדים על עשיית בגדי הכהונה, נאמר (לט, כח): וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וגו'. כך אנו מוצאים גם בפרשת תצוה (כח, לט-מ) וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וגו' וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

הכתוב מזכיר כאן שני בגדים נפרדים, האחד – מצנפת לכהן גדול, והשני – מגבעת לכהן הדיוט. נבקש אפוא לברר האם מדובר בשני כובעים שונים, או באותו כובע.

שניהם כובע

רש"י בפרשת תצוה (כח, ד) כותב: 'מצנפת – כמין כיפת כובע שקורין קויפ"א בלע"ז, שהרי במקום אחר קורא להם (לט, כח) מגבעות, ומתרגמינן כובעין'. כלומר, לדעת רש"י אין כל הבדל ושינוי בין המצנפת של הכהן גדול למגבעות של הכהנים הדיוטים, ושניהם – אחד הם. כך כותב רש"י שוב להלן (פסוק מ): "ומגבעות היא מצנפת'.

כהוכחה לשיטת רש"י, שגם הכובע של הכהן הדיוט נקרא 'מצנפת', מביא המזרחי את דברי הגמרא במסכת יומא (כה, א) לגבי כהן הדיוט: "נוטל מצנפתו של אחד מהם", ועוד אמרו שם (דף עא, ב): כהן גדול משמש בשמונה כלים, וההדיוט בארבעה, בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט, מוסיף עליו כהן גדול, חשן ואפוד ומעיל וציץ, עכ"ל. הרי מפורש שגם לכהן הדיוט היה מצנפת.

סביב לראש

אולם הרמב"ן (שם פסוק לא) חולק על רש"י, ומוכיח מהפסוקים שהכובע של הכהן גדול נקרא רק בשם 'מצנפת', ולא מצאנו בשום מקום שהוא נקרא בשם מגבעות, ורק בכהן הדיוט קרא הכתוב לכובעו בשם מגבעות. אולם הכובע של כהן הדיוט נקרא גם מגבעת וגם מצנפת. וביאור העניין, לפי שהמצנפת היתה יריעת בד באורך שש עשרה אמה, שהיו כורכים ומגלגלים אותו סביב לראש, סיבוב על סיבוב וכפל על כפל, ועל שם כך נקרא בשם 'מצנפת' שפירושו סיבוב והיפוך, ודבר זה היה בין בכובע של הכהן גדול ובין בכהן הדיוט. 

אלא שהבדל בין שני הכובעים היה באופן כריכתו, כי אצל הכהן הדיוט היה מגלגל סביב לראש, ומגביה והולך ומעלה את הכפלים לגובה עד שנעשתה כמין כיפה וכובע, ועל שם כך נקראת 'מגבעת' מלשון 'מקבעת' (מלשון 'כובע', כי הקו"ף והכ"ף מתחלפים). אולם בכובע של הכהן הגדול, לא היה מגביה והולך כלפי מעלה, אלא היה כורכו ומגלגלו רק סביב לראשו, בלי להגביה כלפי מעלה, כך שהיה הכובע נמוך ורחב יותר.

כך מבואר גם ברמב"ם (הל' כלי המקדש ח, ב): 'ומצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו, אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שלופף על השבר, ובניו צונפין בה ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת'. 

כובעי באגדד

אולם הראב"ד (על הרמב"ם שם) כותב קצת באופן אחר, שהמגבעות היו עשויים מבד קצר יותר, ולא היו צריכים לכרוך כריכות הרבה, והמגבעות היו חדים וצרים כלפי מעלה, ואילו המצנפת היתה מבד ארוך שכרכו כריכות הרבה.

דברים דומים כותב האבן עזרא (שם פסוק לו) שהמגבעות הם כדמות הכובע שלובשים הזכרים, שהם גבוהים ומכסים את הראש, ואילו המצנפת היא בגד דק ארוך שרק סובבים אותו סביב הראש לבדו, 'כי בארץ ישמעאל, ובספרד, ואפריקא, ומצרים, ובבל ובאגדד, המצנפת – היא על הראש מן הזכרים הנכבדים'.

בגילוי ראש?

על מהלך זה, שאת המצנפת של הכהן גדול היו כורכים רק סביב לראש, מקשה מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספרו 'דרך חכמה' (הל' כלי המקדש פ"ח, סקי"א), איך יתכן שאמצע ראשו של הכהן גדול היה גלוי בלי שום כיסוי?! לכן מחדש שם הגר"ח קנייבסקי, שיתכן ובאמצע היתה כיפה קטנה, כדי שלא ילך הכהן בגילוי ראש.

אולם שם בהערות 'ציון ההלכה' הוא מציין לדברי הרמב"ן על הכתוב (שמות כט, ז) ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו, שלכאורה צריך ביאור איך יצק משה שמן על ראש אהרן בהיותו חבוש במצנפת, ומתרץ הרמב"ן 'שהיתה הצניפה סביב סביב, ואמצע הראש מגולה, ועליו יצק השמן', עכ"ל, הרי שאכן אמצע ראשו של הכהן גדול היה מגולה, והוא פלא.

מקום לתפילין

מהלך אחר בהבדל בין שני סוגי הכובעים, מובא בתוספות במסכת סוכה (ה, א ד"ה ואל) ובמסכת גיטין (ז, א ד"ה בזמן) בשם ריב"א, שהמצנפת של הכהן גדול היתה קטנה יותר, כדי להשאיר מקום גם לתפילין וגם לציץ (כי לדעתו הציץ לא היה מונח על המצח, אלא במקום צמיחת השערות), מה שאין כן בכהן הדיוט שהיה צריך מקום רק לתפילין. זאת ועוד, גם אם הציץ היה מונח על המצח, היתה המצנפת צריכה להיות קטנה יותר, כדי להשאיר מקום בעורף לקשירת חוטי התכלת.

רצועה תחת הגרון

לסיום נציין דבר חידוש שכותבים ב'תוספות השלם' (לט, כה), שאת המגבעות של הכהן הדיוט היו קושרים ברצועה תחת הגרון (כלומר תחת הסנטר), ואילו את המצנפת של הכהן גדול לא קשרו ברצועה תחת הגרון.