על הכתוב בפרשת השבוע (דברים יב, ד) לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם, כותב רש"י: 'ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם'. להלכה נפסק ברמ"א (יו"ד סי' רעו, י): 'השם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן, מותר למחקו אם הוא לצורך', והש"ך (סקי"ד) כותב שההיתר הוא רק לצורך גדול.
ה' עם גרש
בימינו נוהגים רבים כאשר רוצים להזכיר את הקב"ה, כותבים אות ה עם גרש מעליו, כזה: ה'. לדוגמא שכותבים: ברוך ה', או: ה' יעזור. יש מהפוסקים שכתבו (בני יונה, סי' רעו, סעיף כ') שגם זאת אסור למחוק כי אם לצורך גדול, כי האות ה' נחשב חלק משם השם.
על הלוח
אולם יש מי שחולק (משנת הסופר, סי' י"א סעיף ו' בביאור הסופר) וכותב שמצד הדין אין בזה איסור, רק ראוי להחמיר כשאפשר. ועל כל פנים, מחנך הזקוק לכתוב על הלוח פסוק, יכול לכתוב את שם השם באות ה', ואחר כך למחוק, כי זה נחשב לצורך (שם).
האות ד'
כדי לחוש לדעת המחמירים שיש איסור מחיקה באות ה', יש המקפידים לכתוב את האות ד' ולא ה', וכותבים למשל: ברוך ד'. וכתב בספר משנת הסופר (שם) שהמחמיר בזה תבוא עליו ברכה.
ב"ה בראש הדף
כיוצא בזה, יש אנשים הכותבים בראש הדף את המילה 'ב"ה', וכתב על כך בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב, קלח) שיש בזה איסור מחיקה שלא לצורך, אבל אם כותב בראש הדף 'בס"ד' או 'בעזהשי"ת' אין בזה חשש.
הלכה למעשה:
נחלקו הפוסקים אם מותר למחוק את שם השם כשהוא נכתב באות ה' בלבד, ובמקום צורך יש להקל בזה, והמחמיר לכתוב אות ד' תבוא עליו ברכה. כן יש להחמיר שלא למחוק את המילה 'ב"ה' שלא לצורך.