מבוא לחומש שמות:
לאחר חומש בראשית, העוסק בתחילתו בבריאת העולם ובדורות הראשונים של העולם, ובקורות חייהם של יחידי הסגולה – האבות הקדושים והשבטים, אנו עוברים לחומש שמות שהוא החומש העוסק בקורות חייהם של בני האבות הקדושים, הלא היא כללות האומה היהודית.
ספר שמות משקף יותר מכל את המושג 'ירידה לצורך עלייה', תחילתו של החומש בגלות הקשה שעברו בני ישראל במצרים, כשהם מושפלים עד לעפר בעבודת פרך, אך משם הם עולים ומגיעים לדרגות גבוהות ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ובהמשך בקבלת תורה מסיני. שוב בחטא העגל הם חווים ירידה, אך לאחר מכן הם עולים שוב ומקבלים את הלוחות השניות, וזוכים למצוות הקמת המשכן במדבר, שם שורה השכינה בישראל, וענן ה' על המשכן יומם ולילה בכל מסעיהם.
מה בפרשה:
פרשת שמות, מקיפה בתקופה בת שמונים שנה, תקופת הגלות והשעבוד, הגזירות והצרות, שסבלו היהודים במצרים, אך היא גם פרשת תחילת הגאולה, כאשר הקב"ה שומע את שוועת ישראל ושולח את משה לגאול אותם.
נושאי הפרשה:
התרבות ישראל • הגזירות והשעבוד • שכר למיילדות • משה בתיבה • הריגת הנוגש המצרי • בריחת משה למדין • ההתגלות בסנה • מילת אליעזר • דברי משה לפרעה • התגברות הצרות • תרעומת העם על משה ואהרן
א. ריבוי
לאחר מיתת יוסף ואחיו וכל דורו, התרבו ישראל, ופרעה חשש שהם יצטרפו עם אויביהם להילחם בהם, לכן הוא העביד אותם בפרך.
ב. זכרים
כשהחוזים בכוכבים אמרו שעתיד להיוולד מושיע לישראל, ציווה פרעה למרים ויוכבד להרוג כל תינוק זכר יהודי, אך הן סירבו לשמוע בקולו.
ג. תיבה
עמרם נשא בשנית את יוכבד, וכעבור חצי שנה הם זכו לבן – משה רבנו. תחילה הוא הוטמן בבית, וכעבור 3 חודשים הניחה אותו אימו בתיבה סמוך ליאור. בת פרעה מצאה אותו, ועל פי הצעת מרים נקראה יוכבד להאכיל אותו, עד שגדל ונמסר לבת פרעה שגידלה אותו.
ד. בריחה
כשיצא משה להשתתף בצער ישראל הבחין במצרי מכה ליהודי, ומשה הרגו וטמנו בעפר. ולמחרת כשראה את דתן ואבירם מתקוטטים, הוא הוכיח אותם.
פרעה רצה להרוג את משה, והוא ניצל בדרך נס וברח למדיין. שם הושיע את בנות יתרו, ויתרו נתן לו את ציפורה בתו לאשה.
ה. שליחות
משה היה רועה את הצאן במדבר, וכשהגיע להר סיני, התגלה אליו ה' בסנה הבוער ואינו נשרף, ושלחו להוציא את ישראל ממצרים.
משה ניסה לסרב בטענות שונות, ובמשך שבעה ימים הפציר בו ה' ומסר בידו שלשה אותות לעשות לעיני ישראל: מטה הנהפך לנחש, יד הנהפכת למצורעת, ומים לדם. וגם צירף אליו את אהרן כמתורגמן.
ו. ברית
משה יצא לדרך בלי למול את אליעזר, בדרך רצה המלאך להמיתו והוא הרפה ממנו רק לאחר שאליעזר נימול על ידי ציפורה.
ז. צרות
משה ואהרן הלכו לפרעה למסור את דברי ה' לשלח את ישראל. פרעה סירב ואף גזר שלא לתת תבן ליהודים, בלי לגרוע ממכסת הלבנים היומית. השוטרים הוכו על ידי הנוגשים, כשהיהודים לא עמדו בהספק.
דתן ואבירם נזפו במשה ואהרן שהם גרמו להתגברות הצרות. ולשאלת משה לפני ה' למה התרבו הצרות, השיבו ה' שכעת תבוא הישועה.