ריבוי ההעתקות של פירוש רש"י במשך מאות שנים, גרם לשינויי נוסחאות והבדלי גרסאות בין כתבי-היד. בהמשך הצטרפו המדפיסים שניסו להכריע או לשלב בין הגרסאות, והתוצאה לפעמים היתה שיבוש בהבנת הדברים, ורק העיון במקורות הקדומים שופך אור בהיר על דברי רש"י.
אחת הדוגמאות המרתקות לכך נמצא בפירוש רש"י בפרשת השבוע על הפסוק (שמות יב, יא) פֶּסַח הוּא לַה'.
דרך דילוג
בחומשים הנדפסים בימינו, הנוסח ברש"י הוא כדלהלן: 'פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח, וגם פשק"א [פסח] לשון פסיעה'.
ההוספה: דבר אחר
על פניו, המשפט המופיע בתוך רש"י 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה', צריך ביאור, כי מה ענין 'לשם שמים' כאן, הלא הענין הוא לעשותו דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח.
ואכן בחלק מהחומשים נוספו המילים 'דבר אחר' לפני המילים דרך דילוג וקפיצה. בפשטות התכוונו לומר, שיש כאן שני פירושים נפרדים, והנוסח הוא: 'ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. דבר אחר, דרך דילוג וקפיצה וכו'".
מחיקה או בסוגריים
אולם בעל 'שפתי חכמים' מביא שמהרש"ל מחק את המילים "דבר אחר", ובעקבות כך בכמה דפוסים מאוחרים מחקו את המילים הללו. אולם בחלק מהחומשים הנפוצים בימינו החזירו מילים אלו בסוגריים וכתבו: "[דבר אחר] דרך דילוג וקפיצה".
הסיבה למחיקת המילים 'דבר אחר' על ידי המהרש"ל, לכאורה מובנת, שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף, ייווצר כאן קושי, שהרי רש"י כותב כבר בתחילת דבריו שהקרבן קרוי פסח על שם ה'דילוג והפסיחה', ומה נוסף אפוא ב"דבר אחר" דרך דילוג וקפיצה?!
גרסה אחרת
כדי לפתור את חידת דברי רש"י, עלינו לנבור בכתבי יד העתיקים, כפי שאנו מגלים במחקריהם של הרב יעקב לויפער והרב שמואל לוינזון.
ברש"י כתב-יד הנוסח הוא מקוצר ושונה מאד ממה שנדפס אצלנו בחומש. וכך מופיע בכתב היד: "הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג, ועשו כל עבודתו דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו הקרוי פסח, וגם פאשקואה לשון פציעא הוא".
אנו מבחינים בכמה הבדלים בין נוסח זה לנוסח שלנו, אבל החשוב שבהם הוא, שבנוסחה זו אין מופיעות כלל המילים 'לשם שמים' וגם חסר כל המשפט 'שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט'.
דילוג זכר לחיפזון
ההבדל בין הנוסחאות הוא גם בהבנת כוונת רש"י. שלפי נוסח כתב-היד, רש"י בא לבאר את הכתוב 'ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה", שהמילים 'פסח הוא לה" הן נתינת טעם מדוע צריך לאכול בחיפזון, היות והקרבן קרוי פסח על שם הדילוג, ולכן יש לעשות את עבודתו דרך דילוג, כלומר לאוכלו ב'חיפזון' שזהו דרך דילוג וקפיצה, לפי שהנחפז הוא מדלג וקופץ. [ומה שכתב רש"י 'וגם פאשקואה לשון פציעא הוא', בא לומר שהמילה 'פסח' בצרפתית דהיינו 'פאשקואה' פירושה לשון פסיחה ודילוג.]
הדפוס הראשון
ומכאן, נמשיך ונעקוב אחרי התפתחות השינויים בדברי רש"י:
בדפוס הראשון של רש"י (ריג'יו דה קלבריאה, שנת רל"ה) מופיע נוסח שונה מנוסח כתב-היד, וכך נדפס שם: "פסח הוא לה', הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג (על) בתי בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים".
נשים לב! בנוסח זה רש"י אינו מזכיר כלל 'ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג'. כי לפי נוסח זה רש"י אינו בא לתת טעם למצות האכילה בחיפזון ובדילוג, רק בא לבאר את משמעות המילים "פסח הוא לה'". דהיינו: שתי המילים 'פסח הוא' – פירושם: 'קרבן דילוג הוא', שהקרבן קרוי פסח על שם הדילוג והקפיצה. והמילה 'לה" – פירושו: שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
הנוסח המשולב
חוקרי פירוש רש"י משערים שהנוסח בדפוסים שלנו, המשלב את שתי הנוסחאות, נוצר על ידי המדפיס שהיו לפניו שתי הנוסחאות ברש"י שפותחות במלים "ואתם עשו כל עבודותיו…", עם שתי אפשרויות כיצד להמשיך את המשפט, האחד – ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, והשני – ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה'. כתב אפוא המדפיס כך: ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, דבר אחר דרך דילוג וקפיצה.
כוונתו של המדפיס במילים 'דבר אחר', הוא נוסח אחר, כמנהג ידוע של המדפיסים שכאשר רצו להביא נוסח נוסף כתבו 'דבר אחר', ואין הכוונה שרש"י עצמו כתב את המילים 'דבר אחר'.