'לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה' (במדבר כב, יח) – אומר בלעם אל עבדי בלק. מה פשר הביטוי 'קטנה או גדולה'?
ביאור יקר מפז אמר הגה"ק רבי חיים אבולעפיא זי"ע: להלן בפרשה על הכתוב (במדבר כד, טז) וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, כותב רש"י: "ויודע דעת עליון – לכוין השעה שכועס בה".
מקור דברי רש"י הוא בגמרא מסכת ברכות (ז, א), שם הוסיפו שאותה שעה שהקב"ה כועס בה אינה יותר מרגע אחד! שואלים שם התוספות: מה היה בלעם יכול לקלל ברגע אחד קטן? והם מתרצים שני תירוצים: א. בלעם היה יכול לומר מילה אחת: 'כַּלֵם!'. ב. די בכך שבלעם יתחיל את הקללה באותו רגע, וזה היה מועיל גם על מה שהיה אומר לאחר חלוף הרגע.
שני תירוצים אלו נרמזים בדברי בלעם: 'לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה' – הכוונה לתירוץ הראשון שיקללם בקללה קטנה וקצרה של אמירת 'כַּלֵם'. אוֹ גְדוֹלָה – הכוונה לתירוץ השני שיקללם קללה גדולה וארוכה שתחילתה תהיה ברגע הזעם. בשני האופנים הללו תלוי הוא רק ברצון השי"ת!