רש"י כותב על הפסוק (בראשית לב, כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר: 'וצריך אני לומר שירה ביום'. בגמרא (חולין צא, ב) מובא ששרו של עשיו הוסיף ואמר: 'ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו'.
מה עומד מאחורי עובדה זו שמיום שנברא לא הגיע זמנו לומר שירה עד היום כשנלחם ביעקב, הלא דבר הוא!
לימוד גדול וחשוב כותב ומבאר הרה"ק רבי ישראל מקוזניץ זי"ע בספרו "עבודת ישראל": השירה של כל מלאך הוא על החסד שה' בראו לעשות רצונו, והנה שרו של עשו, הוא היצר הרע שנברא שנברא להסית האדם ולהעמידו בניסיון, אבל הוא עצמו אינו חפץ שהאדם ישמע לקולו לעשות הרע, אלא היצר הרע חפץ שהאדם יתחזק וילחם כנגדו ויכבוש אותו, וזו תכלית בריאתו של היצר, כי בכך גורם היצר הרע נחת רוח להשי"ת בעולמו שהוא גרם שיהודי יעמדו בנסיון!
המלחמה של שרו של עשו עם יעקב לא היתה מלחמה גשמית, אלא מלחמה רוחנית, לפיכך רק עכשיו כאשר המלאך ראה כי לא יכול לו, ויעקב התגבר בקדושתו ונצחו, נענה ואמר: "מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו!' – רק כעת כאשר ניצחת אותי, אני יכול לומר שירה, כי זו השמחה שלי שמנצחים אותי!