תורה שבכתב – עם תורה שבעל פה!

בתחילת פירושו על התורה, על הפסוק הראשון 'בראשית ברא אלקים', כותב רש"י הקדוש: 'בראשית – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל וכו".

בכך באה התורה ללמדנו, ובא רש"י הקדוש ללמדנו – כותב הגה"צ רבי יוסף צבי סלנט זצ"ל בספרו באר יוסף – שתיכף ומיד בתיבה הראשונה שבתורה צריכים אנו לדרשת חז"ל, ושאי אפשר לנו לפרשה ולהבינה זולת דרשתם ז"ל, שהיא תורה שבעל פה. לפיכך הדגיש רש"י בלשון שלילה 'אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני!', להורנו שהמקרא לא יובן ולא יתפרש אלא אך ורק על ידי חכמינו זכרונם לברכה, ורק על פי דרשתם, והרי זה בא ללמד שכל התורה שבכתב ושבעל פה צמודים ומאוחדים יחדיו!

*

דגים בשבת – ברכה משולשת

בפרשת השבוע אנו מוצאים שלשה פעמים ברכה שבירך ה', בשלשה ימים זה אחר זה, יום אחר יום. ביום החמישי, בבריאת הדגים כתוב (בראשית א, כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקים לֵאמֹר. ביום שישי, בבריאת האדם כתוב (בראשית א, כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקים, וביום השבת כתוב  (בראשית ב, ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.

לאור זאת, כותב הרה"ק בעל בני יששכר מדינוב זי"ע, בספרו אגרא-דכלה, מובן מדוע מצוה גדולה שיאכל האדם דגים בשבת, כי כאשר 'אדם' המבורך מפי ה', אוכל 'דגים' שהתברכו מפי ה', ביום ה'שבת' שהתברך מפי ה', יש כאן ברכה משולשת, והחוט המשולש לא במהרה ינתק!