(לב,א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי:
(לב, א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי:
(לב, א) א אֲצִיתוּ שְׁמַיָא וַאֲמַלֵל וְתִשְׁמַע אַרְעָא אִמְרֵי פוּמִי:
רש"י:
האזינו השמים. שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להםשאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ, אמר משה, אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהם קיימים לעולם, ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם, הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם, ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחילה, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה (לעיל יא, ז), ואחר כך ואבדתם מהרה (שם)על ידי האומות:

(לב,ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב:
(לב, ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב:
(לב, ב) ב יְבַסַם כְּמִטְרָא אוּלְפָנִי יִתְקַבֵּל כְּטַלָא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָא דְנָשְׁבִין עַל דִתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דִי עַל עִשְׂבָּא:
רש"י:
יערף כמטר לקחי. זו היא העדות שתעידו, שאני אומר בפניכם תורה שנתתי לישראלשהיא חיים לעולם, כמטר זה שהוא חיים לעולם כאשר יערפו השמים טל ומטר:
יערף. לשון יטיף [נטיפה], וכן יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן (תהלים סה, יב), יערפו טל (לקמן לג, כח):
תזל כטל. שהכל שמחיםבו, לפי שהמטר יש עצבים בו, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין:
כשעירם. לשון רוּחַ סְעָרָה (תהלים קמח, ח), כתרגומו כְּרוּחֵי מִטְרָא, מה הרוחות הללו מחזיקים [מחזקין] את העשבים ומגדלין אותם, אף דברי תורה מגדלין את לומדיהן [מחזקין את לומדיהם ומגדלין אותם]:
וכרביבים. טיפי מטר, נראה לי על שם שיורה כחץ נקרא רביב, כמה דאת אמר רובה קשת (בראשית כא, כ):
דשא. ארברי"ץ, עטיפת הארץמכוסה בירק:
עשב. קלח אחד קרוי עשב, וכל מין ומין לעצמו קרוי עשב:

(לב,ג) כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ:
(לב, ג) כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ:
(לב, ג) ג אֲרֵי בִּשְׁמָא דַיְיָ אֲנָא מְצַלֵּי הָבוּ רְבוּתָא קָדָם אֱלָהָנָא:
רש"י:
כי שם ה' אקרא. הרי כי משמש בלשון כאשר, כמוכי תבאו אל הארץ (ויקרא כג, י), כשאקרא ואזכיר שם ה', אתם הבו גודל לאלהינו וברכו שמו, מכאן אמרו, שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש (תענית טז:):

(לב,ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:
(לב, ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:
(לב, ד) ד תַּקִיפָא דְשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָּל אוֹרְחָתֵהּ דִינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא מִן קָדָמוֹהִי עַוְלָה לָא נָפִיק מִן קֳדָם דְזַכַּאי וְקַשִׁיט הוּא:
רש"י:
הצור תמים פעלו. אף על פי שהוא חזק, כשמביא פורענות על עוברי רצונו, לא בשטף הוא מביא, כי אם בדין, כי תמים פעלו:
אל אמונה. לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא, ואף על פי שמאחר את תגמולם, סופו לאמן את דבריו:
ואין עול. אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה:
צדיק וישר הוא. הכל מצדיקים עליהם את דינו, וכך ראוי וישר להם, צדיק מפי הבריות, וישר הוא וראוי להצדיקו:

(לב,ה) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל:
(לב, ה) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל:
(לב, ה) ה חֲבִילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ בְנַיָא דִי פְלָחוּ לְטַעֲוָתָא דָרָא דְאַשְׁנִיוּ עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנִיוּ:
רש"י:
שחת לו וגו'. כתרגומו חַבִּילוּ לְהוֹןלָא לֵיהּ:
בניו מומם. בניו היו, והשחתה שהשחיתו היא מומם:מומם של בניו היה, ולא מומו:
דור עקש. עקום ומעוקל, כמו וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ (מיכה ג, ט), ובלשון משנה, חולדה ששיניה עקומות ועקושות (חולין נו.):
ופתלתל. אנטורטיליי"ש, כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבותהגדיל:
פתלתל. מן התיבות הכפולות, כמו ירקרק, אדמדם (ויקרא יג, מט), סְחַרְחַר (תהלים לח, יא), סגלגל:

(לב,ו *) הַ לְיהֹוָה תִּגְמְלוּ־זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ:
(לב, ו *) הַ לְיהֹוָה תִּגְמְלוּ־זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ:
(לב, ו *) ו הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָּמְלִין דָּא עַמָא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ הֲלָא הוּא אַבוּךְ וְאַתְ דִּילֵיהּ הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ: