(לג,כב) וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן:
(לג, כב) וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן:
(לג, כב) כב וּלְדָן אֲמַר דָּן תַּקִּיף כְּגוּר אַרְיָוָן אַרְעֵהּ שָׁתְיָא מִן נַחֲלַיָא דְּנָגְדִין מִן מַתְנָן:
רש"י:
דן גור אריה. אף הוא היה סמוך לַסְּפָר, לפיכך מושלו באריות:
יזנק מן הבשן. כתרגומו, שהיה הירדן יוצא מחלקוממערת פמייאס והיא לֶשֶׁם, שהיא בחלקו של דן, שנאמר וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן(יהושע יט, מז), וזינוקו וקילוחו מן הבשן. דבר אחר, מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות, כך שבטו של דן נטלו חלק בשני מקומות, תחילה נטלו בצפונית מערבית עקרון וסביבותיה, ולא ספקו להם, ובאו ונלחמו עם לשם שהיא פמייאס, והיא בצפונית מזרחית, שהרי הירדן יוצא ממערת פמייאס, והיא במזרחה של ארץ ישראל, ובא מהצפון לדרום וְכָלָה בקצה ים המלח, שהוא במזרח יהודה שנטל בדרומה של ארץ ישראל, כמו שמפורש בספר יהושע, והוא שנאמר וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וגו' (שם), יצא גבולם מכל אותו הרוח שהתחילו לנחול בו:

(לג,כג) וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה:
(לג, כג) וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה:
(לג, כג) כג וּלְנַפְתָּלִי אֲמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רַעֲוָא וּמְלֵי בִּרְכָן מִן קֳדָם יְיָ מַעֲרָב יָם גִּנּוֹסַר וְדָרוֹמָא יֵרָת:
רש"י:
שבע רצון. שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה:
ים ודרום ירשה. ים כנרת נפלה בחלקו, ונטל מלא חבל חֵרֶם בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות:
ירשה. לשון צווי, כמו עֲלֵה רֵשׁ (לעיל א, כא), והטעם שלמעלה ברי"ש מוכיח, כמו יְרַשׁ, יְדַע, לְקַח, שְׁמַע, כשמוסיף בו ה"א יהיה הטעם למעלה, שְׁמָעָה, יְדָעָה, סְלָחָה, לְקָחָה, אף כאן ירשה לשון צווי, ובמסורת הגדולה מצינו באלפא ביתא לשון צווי דטעמיהון מלעיל:

(לג,כד) וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ:
(לג, כד) וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ:
(לג, כד) כד וּלְאָשֵׁר אֲמַר בְּרִיךְ מִבִּרְכַּת בְּנַיָא אָשֵׁר יְהֵי רַעֲוָא לְאַחוֹהִי וְיִתְרַבֵּי בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין:
רש"י:
ברוך מבנים אשר. ראיתי בספרי (שנה)אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, ואיני יודע כיצד:
יהי רצוי אחיו. שהיה מתרצה לאחיו בשמן אַנְפִּיקִינוּןוּבְקַפְּלָאוֹת, והם מרצין לו בתבואה. דבר אחר יהי רצוי אחיו, שהיו בנותיו נאות, והוא שנאמר בדברי הימים (א, ז לא)הוּא אֲבִי בִרְזָיִת, שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים ומלכים הנמשחים בשמן זית:
וטבל בשמן רגלו. שהיתה ארצו מושכת שמן כמעין, ומעשה שנצטרכו אנשי לודקיא לשמן, מִנּוּ להם פּוּלְמוּסְטוּסאחד וכו', כדאיתא במנחות (פה:):

(לג,כה) בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ:
(לג, כה) בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ:
(לג, כה) כה תַּקִּיף כְּפַרְזְלָא וּנְחָשָׁא מוֹתָבָךְ וּכְיוֹמֵי עוּלֵמָתָךְ תָּקְפָּךְ:
רש"י:
ברזל ונחשת מנעלך. עכשיו הוא מדבר כנגד כל [ס"א ארץ] ישראל, שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר, ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחושת. דבר אחר ברזל ונחושת מנעלך, ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחושת, וארצו של אשר היתה מנעולהשל ארץ ישראל:
וכימיך דבאך. וכימים שהם טובים לך, שהן ימי תחילתך, ימי נעוריך, כן יהיו ימי זקנותך, שהם דואבים זבים ומתמוטטים. דבר אחר וכימיך דבאך, וכימיך שהם טובים לך כמנין ימיך, כל הימים אשר אתם עושים רצונו של מקום יהיה דבאך, שכל הארצות יהיו דובאות כסף וזהב לארץ ישראל, שתהא מבורכת בפירות, וכל הארצות מתפרנסות הימנה וממשיכות לה כספם וזהבם, אשקולנ"ט, הכסף והזהב כָּלָה מהם שהן מזיבות אותו לארצכם:

(לג,כו) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים:
(לג, כו) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים:
(לג, כו) כו לֵית אֱלָהָא כֶּאֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל דִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָּא בְּסַעְדָּךְ וְתָקְפֵּהּ בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא:
רש"י:
אין כאל ישרון. דע לך ישורון, שאין כאל בכל אלהי העמים, ולא כצורך צורם:
רכב שמים. הוא אותו אלוה שבעזרך, ובגאותו הוא רוכב שחקים: