מה נשתנה פרשת קדושים מכל הפרשיות?

אם משה רבינו לימד את כל התורה לכל ישראל, במה התייחדה פרשת קדושים משאר הפרשיות? | וגם: ששה מהלכים במפרשים על הייחודיות של פרשת קדושים לעומת שאר הפרשיות

"בשאר הפרשיות לא היה חובה לבוא ללמוד אצל משה, ומי שלא היה לו פנאי, או לא רצה ללמוד, לא היה בא אל משה"

בתחילת פרשת קדושים מציין רש"י דבר מיוחד שהיה רק בפרשה זו: 'מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ'. דבר זה נלמד מלשון הכתוב 'דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו", משמע שהקהיל משה את כל ישראל ללמד את המצוות האמורות בפרשתנו.

נכנסו כל העם

עלינו לברר ולהבין, מה בדיוק היה מיוחד דווקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות, שהרי כל התורה כולה נאמרה לכל ישראל, כפי שכתב רש"י בסוף פרשת כי תשא (לד, לב): 'כֵּיצַד סֵדֶר הַמִּשְׁנָה? מֹשֶׁה הָיָה לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִכְנַס אַהֲרֹן, שָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ. וכו' נִכְנְסוּ כָּל הָעָם, שָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָם', ומקור הדברים בגמרא מסכת עירובין (נד, ב).

ששה מהלכים שונים ונפלאים נאמרו במפרשים, ונציגה כאן את עיקרי דבריהם.

לימוד בקבוצות

לדעת הרא"ם: ההבדל בין פרשת קדושים לשאר הפרשיות, הוא בכך שבשאר הפרשיות לא נכנסו אל משה כל העם יחד, אלא היו נכנסים לפניו קבוצות נפרדות, כת אחר כת, רק כאן בפרשת קדושים נכנסו כל ישראל כאחד יחד. 

וסיבת הדבר שדווקא בפרשה זו נכנסו כולם יחד, מבאר הרא"ם, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה, ואם יתעורר לחלק מישראל איזה ספק בהלכה, יוכלו האחרים להשיב להם: 'לא כך וכך אמר משה בפניכם!'. אבל אם היו נכנסים כת אחר כת, לא היו יכולים אנשי הכת האחת להשיב לאנשי הכת האחרת: 'לא כך וכך אמר לכם', מפני שהיו אומרים להם: לא אמר לנו כזה. 

כולם יחד

אולם באור החיים הק' הקשה על הרא"ם: שאם בכל התורה נכנסו כת אחר כת, נמצא שהיה משה לומד כל פרשה חמש או שש פעמים ואף יותר, ואילו במסכת עירובין (שם) אמרו שלא למד משה יותר מארבעה פעמים. 

לכן מבאר האור החיים הק' מהלך שני, בכוונת דברי הרא"ם, שמה שכתב שנכנסו כת אחר כת, כוונתו שבכל הפרשיות נכנסו ארבעה כתות בלבד, והם: אהרן, בניו, הזקנים, כל ישראל. וכאן בפרשת קדושים לימד משה לכל ישראל יחד עם אהרן ובניו והזקנים (אך האור החיים הק' מקשה שם על דברי הרא"ם, עיי"ש). 

לפני אהרן והזקנים

מהלך שלישי כותב רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו 'עמר נקא' על פירוש רש"י: שבכל הפרשיות נכנסו תחילה אהרן ובניו והזקנים, ואחר כך כל ישראל (כמבואר ברש"י שם בפרשת כי תשא), מה שאין כן בפרשת קדושים, שנאמרה לכל ישראל לפני שיאמר אותה לאהרן ולבניו ולזקנים. 

נשים וטף

עוד מהלך רביעי, מובא ברא"ם: שבשאר הפרשיות נכנסו רק האנשים, בלי הנשים  והטף, אבל בפרשת קדושים נכנסו אנשים נשים וטף, כמו פרשת הקהל, שנאמר בו (דברים לא, יב): "האנשים והנשים והטף" ונתן שם הכתוב הטעם: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'". כך גם כאן מפני שרוב גופי תורה תלויין בה, צוה להיות בהקהל, למען ישמעו ולמען ילמדו. 

מהלך זה כתב גם באור החיים הק', והוסיף שסיבת הדבר, כדי שיהיה המעמד כדוגמת מתן תורה בסיני שהיו שם אנשים נשים וטף.

ההשתתפות חובה

מהלך חמישי כתב המהר"ל ב'גור אריה', וכן כתב ב'נחלת יעקב': שבשאר הפרשיות לא היה מחויבים כל ישראל לבוא, ומי שלא רצה לבוא, או שלא היה לו פנאי לבוא לא היה בא, אבל בפרשת קדושים הקהיל משה את כל ישראל, והיו כולם חייבים לבוא.

כן כתב גם בספר הזכרון: 'שמשה רבינו ע"ה היה מקפיד בפרשה זו שיהיו כל הששים ריבוא נמצאים שם, ולא יפקד איש. מה שלא היה מקפיד בשאר פרשיות התורה, שעם היות שהיה מלמד הפרשה ההיא לכל ישראל, לאו דוקא לכולם אלא לאוהבי דבר השם הרוצים ללמוד ולשמוע, ומי שלא היה בא לשמוע, היה סומך על הזקנים והכהנים מורי התורה לשאול להם הוראה בשעת שצריך לה'.

שווה לכל נפש

מהלך שישי כותב ב'קרבן אהרן' על תורת כהנים – והוא מבוסס על דברי הרא"ם: שפרשה זו לא למדו כת אחר כת, אלא כולם יחד – כי הנה בשאר הפסוקים בכל פרשיות התורה, מלבד הפירוש הפשוט, יש בהם גם סודות כמוסים מפנימיות התורה, ולכן לא היה מלמד את כל הפרשיות לכל ישראל יחד, אלא לכל כת לפי ערך השגתם, דהיינו לאהרן גילה את הסודות הכמוסים ביותר, אחר כך לבניו גילה סודות מועטים יותר, ואחר כך לזקנים כפי השגתם, ואחר כך לכל ישראל כפי השגתם. מה שאין כן בפרשת קדושים, לימד לכל ישראל יחד רק על פי פשטות הכתובים השווים לכל נפש, כי הם הלכות הנוגעות למעשה וצריכים כולם לשמוע אותם על פי פשוטם.